מה יוצר את ההבדל בין תמונה לתמונה ועושה אותה מעניינת?

בין צלמים מקובל לומר : אם יעמדו עשרה צלמים מול אובייקט אחד , כל אחד יצלם משהו שונה. אכן, כל אחד רואה ומתרשם אחרת.

לדעתי , התמונה מדברת , היא משדרת ממה התלהב הצלם ולכן צלם צריך לדעת לבטא זאת בצורה יפה.  מקובל למשל בין צלמים "לערוך" תמונה ע"י גזירת שוליים או ליתר דיוק בחירה מחדש של מה ייכנס לתמונה ומה מיותר .

בכדי להדגיש את האובייקט, כדאי לשים לב תוך כדי בניית התמונה בעינית המצלמה שלא יכנסו אלמנטים שאינם מעניינים. חפצים ברקע, דברים שאנשים אוחזים ביד כי תפסת אותם במקרה, " אנשים חתוכים" שאינם נכנסים למסגרת עמודים , פנסים וכד'.

התמונה צריכה לשקף את האווירה , מותר להשתולל מול המצלמה אך לא להגזים ולא בתנועה שתגרום לטשטוש. כן טשטוש וחוסר חדות מאד מפריעים לי להנות מתמונה . לעיתים הנוער מצלם את עצמו מקצה היד והתמונה יוצאת , איך לא , מטושטשת ומעווותת . עיוות נוסף שאינני אוהב הוא צילום מלמטה כלפי מעלה. זה מעוות את התמונה ומזכיר לי את ילדי כיתה ח' כשהייתי בכיתה א'. יש האוהבים להטות את התמונה , אני לא מתלהב " לשפוך את הים " באלכסון.

תנו לתמונה לדבר וזה יבוא לפי האימרה : "סוף מעשה במחשבה תחילה ! "